החלטה בתיק ת"א 31551/04

בפני בקשה לחיוב המשיבות, התובעות בתשעה תיקים שבפני, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בהליכים אלה, וזאת בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן " חוק החברות"), וכן להורות על עיכוב ההליכים בתובענות שבכותרת עד להפקדת הערובה בפועל. 

הבקשות הוגשו ומצויות בכל אחד מהתיקים הנ"ל יחד עם תשובות המבקשת לתגובת המשיבות. תגובת המשיבות לא תויקה בתיקיה הנכונה, אולם אותרה בסופו של דבר תחת תיקיית "תיק נייר" בתיק האלקטרוני.

מהבקשה אשר מפנה לפרוטוקולי דיון ולמסמכים נוספים עולה כי המשיבות הינן חסרות כל רכוש ומנהלן לשעבר מצוי בהליכי פש"ר. על רקע זאת, לא היה צורך לצרף תצהיר בתמיכה לבקשה לעניין זה.

ב"כ המשיבות העלה טענה בדבר שיהוי והגשת הבקשה בשלב דיוני מאוחר, אולם לנוכח בקשת המשיבות עצמן להקפיא את ההליכים בתיק, כאשר בקשה לחידוש ההליכים הוגשה זמן רב לאחר מכן, אין מקום לקבוע כי המבקשת איחרה את המועד לצורך הגשת הבקשה הנ"ל. בהתקיים התנאים הדרושים, ניתן לחייב צד בהפקדת ערובה אף בתום דיוני קדם המשפט ולפני  דיון ההוכחות.

כעולה מבקשת המבקשת, קיימת חזקה שבדין שלפיה חברה אשר מגישה תביעה מחויבת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה, אלא אם תראה בשלב זה כי סיכויי תביעתה גבוהים מאוד. בענייננו מדובר בתשע תביעות, כאשר כאמור אין למשיבות נכסים כלשהם ואף מנהלן בהליכי פש"ר.

ב"כ המשיבות מתאר בתגובתו לבקשה הנ"ל כיצד ניתן אישור לחדש את התביעות בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד במסגרת הליך הפש"ר של מנהל המשיבות, מר וילי דרוקרמן. עוד מתאר ב"כ המשיבות כיצד ניהול התביעות הן התקווה היחידה לנושיו של מר וילי דרוקרמן המצוי בהליכי פש"ר לקבל כספים, ומכאן שאם בית המשפט יורה על הפקדת ערובה להבטחת ההוצאות, תיחסם זכות הגישה של המשיבות לערכאות.

ב"כ המשיבות לא צירף תצהיר כלשהו לתגובה, והסתפק בטענה כללית שלפיה סיכויי התביעה טובים, כאשר המבקשת איננה טוענת בבקשה כי סיכויי התביעה של המשיבות נמוכים. אכן אין כל התייחסות פרטנית בתגובה כנדרש בנוגע לסיכויי התביעה, אלא הפנייה לכתבי הטענות ולתצהירי עדות ראשית המצויים בתיק בית המשפט.

ככל שמשיבות הן הנושאות בנטל להתייחס לסיכויי תביעתן לגופו של עניין במסגרת בקשת המבקשת לחייבן להפקיד בערובה להוצאות, אזי המשיבות לא הרימו נטל זה, ולא די בהפניה לחומר אשר מצוי בתיקי בית המשפט. 

המבקשת מפנה בבקשתה לפסקי דין רבים, לרבות פס"ד רע"א 544/99 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נגד נילי מפעלי מתכת בע"מ, פד"י מד(1),  וטוענת כי על פי הפסיקה והדין קיימת חזקה שלפיה חברה אשר מגישה תביעה מחויבת להפקיד ערובה, אלא אם ישנם טעמים לסתור את החזקה. ראו פסק דין אויקל הנ"ל בעמוד 652: "דעתי היא שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות אלא אם כן קיימים בנסיבות הענין טעמים לסתור". 

ב"כ המבקשת הפנה, בין היתר, לתיקון מספר 3 לחוק החברות שנכנס לתוקפו ביום 17/3/05, שם נקבע תיקון לסעיף 353א לחוק שלפיו:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

כן מפנה ב"כ המבקשת לדברי ההסבר לחוק ולפסיקה נוספת שלפיה נטל השכנוע מוטל על החברה, ולא על מגיש הבקשה, להוכיח כי יש ביכולתה של החברה לשלם, ועל חברות המגישות תביעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות אשר מצדיקות קיום דיונים ללא הפקדת ערובה להוצאות (לרבות בש"א (ת"א) רז-גל חברה לבניין בע"מ נ' קאופמן בע"מ ואח', תק-מח 2005(3) 4135, 4136; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008); וכן ה"פ (מחוזי- מרכז) 2441-12-07 מדינת ישראל- אגף המכס והמע"מ - פרקליטות נ' למיט יבוא ויצוא בע"מ (2009)).

מהבקשה עולה כי מדובר בתביעות מורכבות ומסובכות בסכום כולל של 1,594,537 ש"ח, ובסעיף 53 ישנה הפניה לפסיקה שלפיה גובה הערובה שנדרשות חברות להפקיד להבטחת הוצאות עומד בממוצע על כ- 10% מסכום התביעות.

על פי החזקה הנ"ל, היה על המשיבות לשכנע בית המשפט כי קיימות בנסיבות מיוחדות אשר אינן מצדיקות הפקדת הסכום הנ"ל. ואולם, המשיבות לא העלו ולו בתמצית טענת הגנה בתגובה לבקשה ולסתירת החזקה. מדובר בתביעות מורכבות, תיקים אשר ממלאים שלושה ארגזים, וכאמור לעיל, ב"כ המשיבות לא טרחו להתייחס עניינית לסיכויי התביעה אלא הפנו לכתבי הטענות שבתיק וציינו כי המבקשת לא טענה שסיכויי התביעה של המשיבות נמוכים. המבקשת טענה בבקשתה כי על פי הפסיקה, יש לחייב חברה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות גם במקרים שבהם סיכויי התביעה סבירים, ורק אם סיכויי התביעה גבוהים מאוד אין מקום להפקיד ערובה.  ראו לעניין זה סעיפים 46 ו-47 לבקשה.

מתגובת המשיבות עולה כי מונה למר וילי דרוקרמן מנהל מיוחד, עו"ד שוטון שלמה, ונטען כי התביעות שבפני בית משפט זה הן התקווה היחידה של נושי מר דרוקרמן ונושי המשיבות לקבל כספים כלשהם. יחד עם זאת, הליכי הפש"ר מתנהלים בעניינו של מר דרוקרמן בלבד, ואילו המשיבות עצמן אינן בהליכי פירוק, כאשר לא הוצגו בפני בית משפט זה דו"חות כלשהם אודות מצבן הכלכלי של המשיבות. בנוסף יצוין כי לצורך הגשת התביעות שולמה המחצית הראשונה של האגרה, שילמו או קיים צורך לשלם את המחצית השנייה של האגרה בכל התיקים בהתאמה והמשיבות מיוצגות על ידי משרד עורך דין, ועל כן אין לשלול את האפשרות שבשלב זה קיימים מקורות כספיים למימון ערובה להבטחת הוצאות המבקשת.

אל מול רצונו של המנהל המיוחד של מר וילי דרוקמן לנהל את התביעות שבפנינו על מנת להכניס כספים לקופת הפש"ר, עומד אינטרס צפוי ולגיטימי של המבקשת להיפרע בגין הוצאותיה באם לא תצלחנה תביעות המשיבות שהוגשו בתיק זה.

במילים אחרות, מקום שבו המשיבות מעוניינות לנסות וליצור הכנסות לקופת תיק הפש"ר באמצעות תביעות אלה, כאשר אין למשיבות מקורות הכנסה כלשהם ובהעדר הצגת סיכויי תביעה כנדרש, יש להבטיח את הוצאות המבקשת תחילה.

יחד עם זאת, הסכום המבוקש גבוה מאוד בנסיבות העניין, ועל כן הנני קובע כי כנגד הפקדת 50,000 ש"ח בקופת בית המשפט או באמצעות ערבות בנקאית תוך 30 יום ממועד קבלת העתק מהחלטה זו, ידון בית המשפט בתביעות המשיבות. בהעדר הפקדת הסכום הנ"ל, יעוכב הדיון בתביעות.

ימי הפגרה יבואו במניין הימים.